הכרעת דין בתיק ת"פ 549-08

1.         בתום שמיעת ראיות התביעה העלו הנאשמים טענת "אין להשיב לאשמה", לפי סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב - 1982 (להלן - חוק סדר הדין הפלילי). לאחר שקילת טענות הצדדים בקשר לכך ועיון בכל חומר הראיות שהוגש לתיק בית הדין, שוכנעתי כי יש לקבל את טענתם. בהתאם, אני מורה על זיכוי הנאשמים מהעבירות שיוחסו להם.

            להלן יובאו הנימוקים להכרעתי זו.

פתיח וכתב האישום

2.         ביום 30.1.08 הוגש כנגד הנאשמים כתב אישום, המייחס להם עבירה של העסקת עובד זר שלא כדין, בניגוד לסעיפים 2(א)(1) ו - (2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א - 1991 (להלן - חוק עובדים זרים). הנאשמים 2 ו - 3 הואשמו מכוח אחריות נושאי משרה, לפי סעיף 5 לחוק זה.

לפי הנטען בכתב האישום, הנאשמת 1 ביצעה במועד הרלוונטי עבודות ריצוף וחיפוי אבן ב" אתר בניה של סולל בונה ליד חפציבה קולוני בפתח תקווה (אם המושבות)" (להלן - האתר). ביום 10.5.05, במהלך ביקורת שנערכה באתר, " נמצא במקום עובד שעסק בעבודות חיפוי אבן" ושמו מר מוחמד אלחז (להלן - העובד), הגם שאינו אזרח ישראל ולא היה לו היתר עבודה אצל הנאשמת.

3.         הנאשמים הגישו לבית הדין בקשה לביטול כתב האישום, מחמת שלא הייתה הצדקה להגישו ובהתחשב במחדלי החקירה, לרבות הגשת כתב האישום מבלי שנחקרו טרם לכן. הבקשה נדחתה בהחלטת השופטת אופירה דגן-טוכמכר מיום 29.11.11.

            במעמד ההקראה כפרו הנאשמים בכך שביצעו עבודות ריצוף וחיפוי אבן באתר במועד הרלוונטי לביצוע הביקורת, וטענו כי " אין שום קשר בין הנאשמים לבין העסקת העובד נשוא כתב האישום".

ראיות המאשימה

4.         במסגרת פרשת התביעה העידו בבית הדין שני עדים מטעם המאשימה.

            העד הראשון, מר ויקטור בלום, מפקח במשרד התמ"ת במועד הרלוונטי, ביצע את הביקורת מושא כתב האישום לצד מפקח נוסף (מר יריב שפיר). מר בלום הגיש מסמך "תיאור מקרה" שנערך על ידו במועד עריכת הביקורת (ת/1), ולפיו האתר בו בוצעה הביקורת הינו " אתר בנייה סולל בונה ליד חפציבה קולוני פ"ת". עוד נכתבו במסמך הדברים הבאים:

" במועד ובמקום הנ"ל ערכנו המפקח שפיר יריב ואני ביקורת עובדים. במקום נראה עובד בחזית הבניין כאשר הוא עוסק בחיפוי אבן, למטה בחזית הבניין מצד שמאל של הכניסה, כאשר הפנים לכוון הבניין. הצגנו את עצמנו וביקשנו מהעובד להזדהות. העובד הציג תעודת זהות פלסטינית מאיזור יו"ש אך לא היה ברשותו אישור עבודה. בבדיקה מול המוקדן אברהם נמצא כי לעובד אין אישור עבודה ואין עליו מגבלות. פירטי העובד מצורפים ברשימת העובדים. לא נוכח ישראלי עם העובד".

מר בלום נשאל בחקירתו הנגדית איזה סוג של חיפוי אבן ביצע העובד - שכן "יש עשרות חיפויי אבן באתר הזה" - והשיב כי " לא משנה לי איזה סוג אבן" (עמ' 7).

5.         מר בלום הגיש בנוסף את "רשימת העובדים" (ת/2), בה מילא את שמו ופרטיו של העובד - אך בלא שקיים אזכור כלשהו ברשימה לאתר בו בוצעה הביקורת, או כל קישור אחר ל"תאור המקרה" ת/1. כן הגיש - בהסכמה - הודעה שנגבתה ממי שהיה מנהל תאגיד עובדים זרים בסולל בונה במועד הרלוונטי, מר עמית שפירא (ת/3). בהודעה נאמר:

" מבדיקה שערכתי עם מנהל הפרויקט, חזי שאול, עולה כי באתרים הבנייה ברח' שרגא רפאלי 1 ו 3 הועסק קבלן משנה, מ.י.ד. הנדסה ופיתוח בע"מ, שחוזה התקשרות בין חברת סולל בונה לקבלן המשנה אני מוסר לך העתק וכן חשבונית תשלום לקבלן המשנה. אני מפנה אותך לפרק ב' בחוזה סעיף 11א בו מתחייב קבלן המשנה כי כל העובדים שיועסקו לידו יהיו עובדים חוקיים. קבלן המשנה אמור לבצע את עבודות הריצוף והחיפוי באתר, והעובדים שנמצאו בביקורת שלכם הינם עובדים שלו, לכל עניין ודבר".

עוד הוגש על ידי מר בלום ייפוי כוח שנמסר לו על ידי מר שפירא, המייפה את כוחו של מר שפירא לייצג את סולל בונה ב"זימון לחקירה ומתן עדות בגין העסקת עובדים זרים באתרי הבנייה של החברה" (ת/4; ללא אזכור למקרה הספציפי). מר בלום נשאל מדוע לא זימן לחקירה את מנהל הפרויקט מר שאול, ובמקום זאת הסתפק בעדות שמיעה של מר שפירא,  והשיב - " סולל בונה שולחים את הנציג שהם רוצים" (עמ' 8). עוד נשאל אם בירר מול מר שפירא מתי הסתיימו עבודות החיפוי באתר, והשיב - " אם לא כתוב, אני לא זוכר" (עמ' 9).

6.         מר בלום העיד כי הוא מניח שראה במקום שלט של "סולל בונה", ולכן רשם ב"תאור המקרה" כי מדובר באתר של חברה זו - אך אינו יכול לזכור זאת (עמ' 6). לדבריו, " אני יודע בוודאות שאז לא היו שם רחובות עדיין" (שם). כאשר התבקש לאשר כי היו באתר "עשרות קבלנים", השיב - " יכול להיות שכן, אני לא זוכר" (עמ' 7). 

מר בלום נשאל מדוע לא ניסה לתחקר את העובד ולבדוק עמו מי מעסיקו, והשיב כי " קשה לי לענות עכשיו למה לא שאלתי אותו מי המעסיק שלו ומה הוא עושה שם... יכול להיות שניסינו להחליף איתו מילים וראינו שזה לא מוביל לשום מקום" (עמ' 6-7).

7.         עד התביעה השני היה מר עמית שפירא, אשר נכנס לתפקידו כמנהל תאגיד עובדים זרים של "סולל בונה" בחודש מאי 2005 (בעדותו ציין כי אינו זוכר אם נכנס לתפקידו ביום 5.5.05 או ביום 15.5.05, היינו טרם או לאחר מועד הביקורת). מר שפירא אישר כי אין לו ידיעה אישית כלשהי באשר לעובד שנמצא באתר במועד הרלוונטי, או באשר לקבלנים שביצעו עבודה באותו אתר. לדבריו, " ב - 2005 סולל בונה הקימה מספר פרויקטים של מגורים באם המושבות, עבדו שם גם קבלנים נוספים מלבד סולל בונה, כשאני הגעתי לסולל בונה היו שני פרויקטים - שני בניינים - שהיו בביצוע ושניהם היו בניהולו של חזי שאול מנהל הפרויקט" (עמ' 12).

            מר שפירא הוסיף כי " ברגע שהגיע זימון לסולל בונה איתרנו באיזה פרויקט מדובר, שוחחתי עם מנהל הפרויקט הוא אשר המציא לנו גם את החוזים עם קבלני המשנה ואת דף חשבון+חשבונית ועם זה הלכתי למשרד התמ"ת. אני לא זוכר את השיחה הספציפית כי עברו 7 שנים אך כך נהגתי ולכן אני מניח שכך היה גם במקרה זה" (עמ' 12).